בכל דופן

 

יעלה לוי

​

​

דפנות  משמשות אותנו להפרדה וחיבור בין חללים.
הן הופכות חלק משמעותי בהנחת גבולות ומשפיעות על אופי החלל כולו.
הדופן מלווה אותנו בכל מקום ויוצרת מעין מבוך בו אנו מתהלכים משום שכל אובייקט הנמצא בחלל מתווה לנו את הדרך.
לעיתים אנו מניחים כי דופן חייבת להיות בעלת מרכיב פיזי, אך אפילו בהעדרה של דופן פיזית נוכל להרגיש את המסלול המתוכנן וללכת בעקבותיו.

 

הדרך נוצרת כאשר ישנה דופן המגבילה  את התנועה שלנו במרחב.

אם ניקח את הדופן ונעוות אותה נוכל ליצור בעזרתה חלל.

הצורך בחלל זה משתנה על פי המיקום שלו והאזורים הסובבים אותו ויכול להוות מעין חלל פרטי בתוך האזור הציבורי.

מעצם קיומו במרחב, החלל ממשיך את תפקידו כדופן המובילה אותנו אך מתווסף לו תפקיד והוא הופך אזור שהייה.

​